לכל צרה הכניסה פרטית

לכל צרה הכניסה פרטית

גם אם היא דרך ללא מוצא.

לפעמים אתה נכנס למנהרה

ואין אור בקצה

צריך לצאת באותה הדרך

לא ניתן לספוג עצב, הוא מתאדה לאט לאט

לאן נעלמה האהבה, היא עוד כאן, או שגם היא נכנסה לסגר?

אתה עובד על זה

אתה אובד בתוך זה

תמיד תמצא נכות שתמנע ממך להיות מאושר

זכור

זה שהביוב זורם מתחתיך ואינך רואה בו,

לא אומר שאינו מסריח.

לפעמים צריך להשתכשך בחרא כדי להאמין בקיומו

ולמחרת, דרך חדשה

© כל הזכויות שמורות לאייל עצמון